המעין - גליון טבת תשעג

חזרה למאמרי המעין

משמיטת תשס"ח לשמיטת תשע"ה

משמיטת תשס"ח לשמיטת תשע"ה

שמיטת תשס"ח עברה בסימן של הרחבה גדולה של שיווק תוצרת עצי הפרי במסגרת אוצרות בתי הדין שונים, ממטעים שבעליהם לא הסתמכו כלל על היתר המכירה. אמנם בשל היווצרות עודפים ביינות אשר לא חולקו, ונותרו ללא ביקוש של הצרכנים משך מספר שנים [!] לאחר סיום שנת השמיטה, נגרם נזק לחקלאים שומרי שביעית כהלכתה. ועדת השמיטה הממלכתית, אשר פועלת על פי חוק השמיטה הממלכתית אשר נחקק במהלך שנת שמיטה תשס"ח על ידי הכנסת, מנסה בימים אלו להפיק לקחים כדי להתכונן טוב יותר לקראת שנת שמיטה תשע"ה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה. כאן אביא כמה נקודות מדיוניה*, בתפילה שעד שהשמיטה תגיע נזכה לבואו של משיח צדקנו, והוא יעמוד בראש מערך השמיטה, כאשר היא תנהג בע"ה ברמה מן התורה, ולא רק מדרבנן כנהוג היום.

מרן החזון איש זצ"ל הדריך את החקלאים שומרי שביעית שלא להסתמך כלל על היתר המכירה, ובמקביל הקל להם כמה קולות, הן בגידולי שדה באמצעות ההנחיה לשינוי מחזור כדי לפתור חלק מבעיית הספיחין, והן בגידולי פירות כך שהתוצרת תחולק דרך אוצר בית דין. אכמ"ל בעניין המערך ההלכתי שמרן שקד לבסס, כפי שמתואר ומוסבר בספר שנת השבע מאת תלמידו המסור הרב קלמן כהנא זצ"ל. דרך זו של מרן החזון איש איפשרה לחקלאים של ישובי פועלי אגודת ישראל וחקלאים נוספים לשמור שמיטה כהלכתה משך יותר מיובל שנים.

אולם אליה וקוץ בה. דווקא החיטה אשר נזרעה לפני ראש השנה של שנת שמיטה באדמות אשר בהן קוים שינוי מחזור, כאשר הגיעה למאפיות הכשרות למהדרין אשר בהשגחה מעולה של הבד"ץ, היא לא נתקבלה! ראשי מחלקת הכשרות של הבד"ץ החליטו שלא לסמוך על קולא זו של החזו"א, ולא להגדיר את החיטה שגודלה כך כחיטה ללא חשש איסור ספיחין. לכן בשמיטת תשס"ח האחרונה החקלאים החליטו להוביר כליל את השדות המיועדים למזרע חיטה, ולא זרעו אותם אף בשינוי מחזור. תופעה דומה קרתה בשמיטת תשס"ח האחרונה לגבי תוצרת ענבי היין במסגרת אוצרות בית דין; נותרו כאמור כמויות לא מבוטלות שקשה היה לשווקן, בשל אי הסכמתו של ציבור צרכנים אשר רוצה תוצרת מהודרת לסמוך על המקילים ולקנות יינות מאוצר בית דין (למרות שדין ספיחין לא קיים בפירות), ואי רצונו של ציבור רחב לקבל תוצרת יין קדוש קדושת שביעית, בגלל הטרחה שיש בהקפדה על פרטי שמירת קדושת שביעית. מכאן העודפים שנותרו ללא חלוקה במשך זמן רב.
למעשה עומדות לפני החקלאים שומרי השביעית בלי להסתמך כלל על היתר המכירה שתי חלופות**:

א. המשך והרחבה של מה שנעשה בשמיטת תשס"ח: תוצרת של פירות בקדושה שביעית תחולק באמצעות אוצרות בתי דין. הכוונה לפירות כגון שזיפים, נקטרינות, פרי הדר, זיתים – שמן וחמוצים, שקדים, ענבי מאכל, ענבי יין – מיץ ענבים ויין.

• החקלאים ימסרו לפני שמיטה את המטעים לאוצר בית דין. החקלאים יהיו שכירים של אוצר בית הדין, ויעשו רק את העבודות המותרות. שליחי אוצר בית הדין יחלקו את התוצרת לצרכנים.
• ועדת השמיטה שליד משרד החקלאות תעניק לחקלאים ו\או לעוסקים במלאכות את עלויות הייצור אשר לא יכוסו על ידי הצרכנים.
• מחיר התוצרת אמור להיות זול יותר מבשנה רגילה בשל ויתור של החקלאים על הרווח, ובשל קיצור שרשרת החלוקה.
• אם גורמי הכשרות המהודרת יאשרו חלוקה זו, כי אז יש סיכוי כי כל התוצרת בקדושת שביעית תתקבל על ידי הצרכנים באשר הם, היות ולפי אומדן היבולים צפויה אף הגדלה של סך הכמויות.

אם זה מה שיקרה - בזכות "גיבורי כוח עושי דברו", שומרי שביעית כהלכתה לאורך כל שרשרת מהחקלאים ועד הצרכנים, יבוא לציון גואל כאשר יאכלו ענווים וישבעו בקדושת שביעית למהדרין.

ב. צמצום ייצור פירות ללא היתר מכירה בשמיטת תשע"ה:
כל השרשרת, מהחקלאים ועד לצרכנים, עלולה שלא לשתף פעולה בחלופה הראשונה, מסיבות שונות:

• חקלאים יחששו שמא ינזקו בשיטת 'אוצר בית דין' יותר מכפי יכולתם.
• ועדת השמיטה שליד משרד החקלאות תהסס לשתף פעולה, בשל היקף הפיצויים הגדול שהיא אמורה להידרש לשלם, כאשר ספק אם יקבלו לשם כך תקציב ממשרד האוצר.
• גורמי הכשרות המהודרת יעדיפו לאשר תוצרת שלא בקדושת שביעית.
• גורמים בשרשרת – יצרנים, מפיצים ומחלקים, יקבים, בנקים וכו' וכו' לא יהיו מוכנים לשרת את עניין שיווק הפירות בקדושת שביעית ללא רווח סביר.
• צרכנים יעדיפו "להדר" ולקנות תוצרת שלא בקדושת שביעית.

כעת הזמן הראוי והדרוש ללמוד את הלכות שמיטה. כעת הזמן ליצור האווירה האוהדת לקיום שמיטה בלי להסתמך על היתר המכירה, על רקע מה שמתואר במאמר. כעת הזמן לתמוך בחקלאים שומרי שביעית ללא היתר מכירה. זה תלוי בכולנו יחד.
ואני תפילה שלפני תחילת שנת שמיטת תשע"ה יעשו כל הקשורים לשרשרת, מהחקלאים ועד לצרכנים, את המצופה מהם בחלופה הראשונה, כגיבורי כוח עושי דברו.

משה אורן